עבור רובנו, מדובר בחלק בלתי נפרד מרוטינת הבוקר – מצחצחים שיניים, מתקלחים, מתלבשים ושותים כוס קפה. זהו ללא ספק אחד המשקאות הנצרכים ביותר בעולם ועם יד על הלב, לא מעט מאיתנו אפילו תלויים בזריקת האנרגיה שהוא מספק. אנחנו מודעים לכמה הקפה עולה לנו – כולנו יודעים שכוס קפה בחוץ תעלה לנו בין 8-14 ₪ ברוב המקומות ובבית, כוס תעלה לנו כשקל-שניים, תלוי כמובן באיכות הפולים ובאופן ההכנה. עם זאת, רק לעתים רחוקות אנו עוצרים לחשוב על העלויות הבלתי נראות של הקפה – המחיר הסביבתי.   

תעשיית הקפה, שבמרכזה הסחורה השנייה הנסחרת ביותר בעולם, מגלגלת 10 מיליארד דולר בשנה, אך הנזקים הסביבתיים הכרוכים בגידולו וייצורו הם רחבי היקף. ככל שהמודעות לנזקי האקלים הולכת ומעמיקה, מתבהרת עובדה בלתי נמנעת – ללא רגולציות ויישום שיטות חקלאיות בת קיימא בשוק הקפה, יהיה עלינו במוקדם או במאוחר לוותר על האספרסו שלנו. כאן, נסקור כמה מההשלכות הסביבתיות המרכזיות של תעשיית הקפה. 

בירוא יערות בהיקפים נרחבים

מדי דקה, נכרתים ונשרפים כ-85 קמ"ר של יערות גשם באזור מרכז ודרום אמריקה. מדובר במספרים בלתי נתפסים. בירוא היערות משמש בעיקר לפינוי שטחים לגידול חקלאי. לצד גידולים נפוצים כמו סויה ותירס, חלק בלתי מבוטל משטח זה משמש לגידול קפה. בשנות ה-50, כ-15% משטח כדור הארץ היה מכוסה ביערות גשם. כיום, הם מכסים רק 6%. על פי תחזיות, יערות הגשם ייעלמו מהעולם ב-40 השנים הקרובות אם נמשיך בקצב הזה. 

גידול חד-זני גורם לשחיקת הקרקע

תוצר לוואי נפוץ של חקלאות ייעודית וחד זנית הוא שחיקת הקרקע. בשטחים חקלאיים בני קיימא, בהם קיים מגוון ביולוגי רחב, הזנים השונים מעשירים את הקרקע ומעניקים ערך מוסף אלו לאלו באופן ששומר על איזון אקולוגי. עם זאת, חקלאות תעשייתית מתאפיינת לרוב בשטחים נרחבים המגדלים סוג מזון אחד בלבד. כאשר מערכות אקולוגיות טבעיות (כמו יערות גשם) הופכות לאדמות חד זניות (כמו של צמח הקפה), משאבי הקרקע האורגניים יקרי הערך מתדלדלים במהירות. עתודות הפחמן והחנקן פוחתות במהירות וכתוצאה מכך, נדרש שימוש נרחב בדשנים, מה שמוביל אותנו לסעיף הבא.

חומרי דישון והדברה המזהמים את הסביבה

הדשנים המשמשים בתעשיית הקפה נשטפים אל מקורות מים סמוכים בסביבות שעד לאחרונה היוו מערכות אקולוגיות בעלות מאזן עדין. החנקות השוקעות אל המאגרים מדללות את ריכוזי החמצן ופוגעות באופן ניכר במגוון החי במקורות המים. כתוצאה מכך, משתנה גם רמת ה-pH באדמה, מה שמגביר אף יותר את הידלדלות העושר הכימי של אדמת הגידול. על מנת להבטיח מערכת חקלאית אקולוגית מתפקדת היטב, יש לשמור על ריכוז ואיזון מינרלי מתמיד. נכון להיום, החקלאות התעשייתית בשוק הקפה אינה מיישמת צעדים שיאפשרו זאת. בנוסף, גם חומרי ההדברה המשמשים כיום לייצור קפה תורמים באופן ניכר לזיהום הקרקעות. בשנת 2005 בלבד, יושמו מעל 5 מיליון טונות של חומרי הדברה על יבולי קפה ברחבי העולם. 

עיבוד הקפה מייצר כמות אדירה של פסולת

פירות הקפה אינם יורדים מהעץ בתור פולים קלויים וכהים שאפשר פשוט לטחון ולבשל אותם. לאחר 4 שנים של גידול, יתחילו לצוץ על עצי הקפה ה"דובדבנים" – תרמילים הדומים לפירות יער. בתוך הפירות נמצאים הזרעים שבהם אנו משתמשים לקפה. הקוצרים קוטפים את התרמילים כשהם בשלים, מסירים את העיסה שבתוכם ומייבשים את הפול. לאחר הייבוש, נדרש תהליך עיבוד ארוך על מנת להפיק את פול הקפה שישמש לקלייה. 

עיבוד הקפה עצמו גורם גם הוא לנפח עצום של תוצרי לוואי מזהמים. תהליך ייצור הקפה כולל הפרדה של הקליפה ובידוד העיסה שסביב הפול. לאחר מכן העיסה הזאת עוברת שטיפה, או התססה והשרייה. לאורך התהליך כולו, יושלך כ-57% מפול הקפה כפסולת. כאשר רכיבים אלו מסולקים בתהליך העיבוד אל נהרות ונחלים, הם פוגעים בבריאות בעלי חיים ובני האדם. על אף שקיימת כיום חקיקה נגד השלכת הפסולת הזו באופן שמזיק לסביבה, חוקים אלו כמעט ואינם נאכפים. 

גידולי הקפה דורשים השקיה מאסיבית

מטעי קפה דורשים כמות עצומה של מים על מנת להפיק תנובה משתלמת. מחקר של אונסק"ו משנת 2003, מצא כי על מנת לייצר כוס קפה אחת, יידרשו 140 ליטרים של מים. רוב המים הללו ישמשו לגידול צמח הקפה עצמו, מעבר למים שיידרשו לעיבוד – בעיקר לשטיפת הפולים. 

שינויי האקלים עשויים לבלום את תעשיית הקפה

ללא יישום פתרונות יזומים וארוכי טווח לחקלאות קפה בת קיימא, בסופו של דבר שינויי האקלים לא יאפשרו עוד גידול קפה. כדי להבטיח שנוכל להמשיך וליהנות מכוס הקפה שלנו, זהו הזמן לעבור לצרכנות אחרת, הלוקחת בחשבון את ההשלכות הסביבתיות שמגיעות עם המוצרים שאנו צורכים. 

אז מה בינתיים אנחנו יכולים לעשות? הדרך הנבונה והיעילה ביותר לעשות זאת, היא להתחיל להקדיש תשומת לב למותגי הקפה שלנו ולחפש את תו הסחר ההוגן. תו זה יוכל להבטיח לנו שהקפה שלנו יוצר בשיטות בנות קיימא תוך תיעדוף זני קפה שגדלו בצל. קפה שיוצר תחת תו תקן זה מבטיח לנו כי לא נוצלו עובדים, בעלי חיים וחברות ילידיות בתהליכי הייצור. תשאלו את עצמכם – כמה מעלות הקפה שאתם קונים מתגלגלת על הצרכן וכמה מהעלות מתגלגלת על הסביבה. בחירות אלו יאפשרו לצמצם משמעותית את ההשלכות הסביבתיות של הקפה, וביצירת תרבות צרכנית המעדיפה לשאת את העלות ולא לגלגל אותה על הסביבה ולעצום עיניים, נוכל להשפיע באופן פעיל על המגמה החשובה הזו.