דילוג לתוכן
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש

חוות התקווה – גרנחה לה אספרנזה 

🕐זמן קריאה: 4 דקות
בימים אלו, אין הרבה רגעים מנחמים או מרגיעים וכוס הקפה מקבלת מעמד אפילו יותר חשוב במעין שגרה שבורה. בתקופה בה אנחנו מנסים לא לאבד את התקווה, אפשר לשאוב מעט השראה מ"חוות התקווה" - או בשמה בספרדית - גרנחה לה אספרנזה (Granja La Esperanza).
חוות התקווה - גרנחה לה אספרנזה 

כתבות חדשות במגזין

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו

חוות התקווה, מעוטרת פרסים ואחת מהיצרניות המוערכות בעולם נמצאת בקולומביה. החווה נוסדה בשנת 1945, השנה שבה הסתיימה מלחמת העולם השנייה. 

בלנקה ליגיה קוריאה וחואן אנטוניו הררה נישאו והולידו ארבעה עשר ילדים. הם התיישבו בחוות פוטוסי, ושם חואן אנטוניו החל לגוון את זני הקפה על ידי הוספת בורבון צהוב, בורבון אדום וקטורה לשיחי הטיפיקה הקיימים, וזו הייתה ההתחלה של קפה גרנחה לה אספרנסה. ככל שהתגלגלו השנים, המשפחה, עם ילדיה שעבדו בחווה, ניווטה את עצמה על רקע הנופים המשתנים של שוק הקפה העולמי, כמו גם בצל האתגרים של קולומביה עצמה. 

היסטוריית הקפה בקולומביה

מסעו של הקפה לקולומביה, שמקורו בהרי אתיופיה, הוא חלק מסחר עולמי בן מאות שנים. עד המאה ה-15 הקפה הגיע לפנינסולה הערבית, בעיקר לתימן, לפני שהתפשט לאימפריה העות'מאנית ולאחר מכן לאירופה במאה ה-16. הפרויקטים הקולוניאליים האירופאים במאה ה-17 הביאו את הקפה לטריטוריות שלהם מעבר לים, כולל ההולנדים בג'אווה והצרפתים בקריביים. מהאיים הקריביים התפשט גידול הקפה ליבשת דרום אמריקה, והתבסס לראשונה בברזיל. בתחילת המאה ה-18, זרעי קפה, שלפי האגדה הוצגו על ידי כמרים נוצרים, מצאו את דרכם לקולומביה, וסימנו את השלמת המסע הטרנס-יבשתית של צמח הקפה. 

היסטוריית ייצור הקפה של קולומביה משתלבת בהקשרים ההיסטוריים הרחבים שלה, בעיקר בקשר להשפעות קולוניאליות. המבנים החברתיים-כלכליים שמקורם בתקופת השלטון הספרדי כללה שימוש באוכלוסיות ילידים לעבודות כפייה. ככל שחקלאות הקפה התרחבה במהלך המאות ה-19 וה-20, שיטות העבודה השתנו. בעוד חוות קטנות רבות הופעלו על ידי משפחה, גדולות יותר ניצלו מדי פעם עובדים חסרי קרקע. לפיכך, העבר הקולוניאלי ומגמות העבודה של קולומביה עיצבו באופן משמעותי את תעשיית הקפה שלה, והבנת המורכבויות הללו היא חיונית כאשר אנו מדברים על תעשייה כה חשובה. 

רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש בעולם הקפה?

הירשמו עכשיו לניוזלטר שלנו

התפתחות החווה 

הדור השלישי של המשפחה נולד בחוות פוטוסי, שם למדו והתאהבו בעולם הקפה. התשוקה שלהם לקפה ולחדשנות הובילה אותם להתחיל לקראת סוף שנות ה90 לגדל קפה אורגני, קפה ספשלטי ולרכוש חוות חדשות כמו לאס מרגריטה ולה אספרנסה. עם מבט קדימה המלווה בתעוזה וחדשנות הם החלו להגשים חלומות והרחיבו את פעילות החווה באזורים שונים של קולומביה.

בשנת 2003, הם לקחו את קפיצת המדרגה המשמעותית הראשונה והחלו לייצא את מיטב קפה הספשלטי שלהם. ב-2007, ריגוברטו הררה ולואיס הררה ניצלו הזדמנות ויצאו לפנמה, שם הם ניהלו חוות קפה והם גידלו ועיבדו קפה מזן גיישה. הם השתתפו בתחרות קפה (״Best Of Panama”) בארגון איגוד קפה הספשלטי העולמי, וזכו שם במקום הראשון. לפי הסיפורים של המשפחה, הזכייה שלהם חיזקה את החזון והלהט שלהם לטפח זני קפה ייחודיים בקולומביה.

בהשראת ההצלחה הזו, דון ריגוברטו הביא איתו כמה מזרעי הגיישה לקולומביה, וסימן פרק טרנספורמטיבי עבור גרנחה לה אספרנזה (Granja La Esperanza). 

ייצור הקפה בחווה כיום

גרנחה לה אספרנצה ממוקמת באזור עמק הקאוקה (Valle del Cauca region). הייצור בה מורכב מחמש חוות המחולקות למגרשים קטנים המוקדשים לגידול זני גיישה, סידרה, בורבון צהוב, בורבון אדום וקטורה. לכל חווה יש מאפיינים גיאוגרפיים ואקלימיים ייחודיים המיטיבים עם כל זן קפה שונה. 

הגבהים בחוות נעים בין 1,350 ל2,000 מטרים מעל פני הים, ושטחן מתפרס על כ 150 הקטר (1500 דונם).

החווה שואפת ליצירת כוסות קפה מעודנות ביותר, מעניינות ומדויקות. כדי להשיג זאת, הם לא רק משתמשים בשיטות חקלאות אורגניות מתקדמות אלא משכללים גם את טכניקות הייצור והעיבוד שלהם. החווה השקיעה במעבדה מיוחדת הבוחנת את איכות הקפה בכל שלב, מהגידול ועד הקלייה. 

תוכלו למצוא עיבודים שונים בחווה, הקלאסיים ביותר כמו טבעי, שטוף והאני, ועד לעיבודים מיוחדים יותר כמו "נטורל XO". העיבוד נקרא כך בגלל הדמיון שלו לטעמים של קוניאק בן 10 שנים. דובדבנים מותססים במיכלים מבוקרים 30 שעות. לאחר התסיסה משאירים את הקפה לייבוש בין 48 ל-72 שעות בממגורה (silo). זנים מעובדים עם פרוטוקול זה הם סאן חואן, פקמרה וגיישה. 

באופן אישי אוכל להעיד, שיצא לי לטעום קפה מפוטוסי, בעיבוד XO מבית הקלייה לה קברה, וזאת הייתה חוויה שקשה לשכוח. הקפה הזה היה פשוט יוצא דופן. 

עיבוד נוסף שתוכלו למצוא בחווה הוא "Natural 3 Dragones" – נקרא כך בגלל המייבשים המכניים המשמשים כחלק מהתהליך לייבוש הקפה הזה, שאומרים שהם שנראים כמו דרקונים הנושמים אש, או שאולי הקופירייטר של החווה היה במצב רוח יצירתי במיוחד.
הקפה עובר תסיסה של 10 שעות בטמפרטורה מבוקרת ואז משאירים אותו ל-48 שעות בממגורה לייבוש, לאחר מכן מעבירים אותו למייבשים מכניים למשך 24 עד 48 שעות ואז מחזירים אותו לממגורה עד שהוא מגיע ללחות של 11.5 עד 12%.

ואחרון חביב, עיבוד ה "Natural light"- הקפה מותסס במשך 15 שעות תחת טמפרטורות מבוקרות, ולאחר מכן הוא מתייבש באיטיות במסיר לחות למשך 72 שעות. 

מהחקלאי לצרכן 

כיום החווה נחשבת לאחת היצרניות המוכרות ביותר בקולומביה. הקפה שלהם לוקח חלק בבמות תחרויות בריסטה ברחבי העולם, ובתי קליה משתפים איתם פעולה לאורך זמן.

למשל, באתר בית הקלייה לה קברה (La Cabra) הדני מצויין שהם עובדים יחד מאז 2014 וכי במהלך השנים האחרונות הם מבקרים לעתים קרובות יותר, ובכך הם הופכים ליותר מודעים להיקף העבודה של משפחת הררה וכל עובדי החווה. 

אחת הדרכים המיוחדות בהן בתי קלייה מהטובים בעולם משתפים פעולה עם החווה היא ביצירת קולקציות מיוחדות. הקולקציות בעצם שמות דגש על נושאים ספציפיים בחווה, אזורים אקסקלוסיביים, זנים / תת זנים ספציפיים או העיבודים המיוחדים. 

בשיתופי פעולה כאלו, לרוב יגיעו נציגים מבתי הקלייה אל החווה, יכירו את האנשים, יטעמו יחד את הקפה יחד ויבנו מהלך מיוחד שמטרתו להרים את הערך של הקפה לאורך כל השרשרת. כך שגם היצרנים ירוויחו יותר, גם הקולים, וגם צרכן הקצה יזכה לטעום קפה יוצא דופן, המקבל תשומת לב יתרה ועם סיפור שלם מאחוריו. 

משפחתיות, תשוקה וצמיחה

קפה גרנחה לה אספרנסה מגלמת בתוכה סיפור של משפחתיות, תשוקה, וצמיחה בתוך מציאות לא פשוטה. המסירות והחדשנות שלהם ממצבת אותם בחוד החנית של עולם הספשלטי, ובכך מהווה דוגמא כיצד ניתן להעלות את הערך של הקפה לאורך כל השרשרת, תוך כדי כיבוד מקסימלי של הטבע ושל הקהילה המקומית.


סיפורים כאלו נועדו להזכיר לנו, שכל כוס קפה דורשת מאמצים, יצירתיות, עבודת כפיים, מערכות יחסים והבנה עמוקה של הטבע. אם אנחנו נצליח להעריך כל לגימה, ולא לקחת אותה כמובנת מאליה, משפחת הררה עשתה את שלה. 

את הקפה של חוות התקווה – גרנחה לה אספרנסה תוכלו למצוא כאמור בבית הקלייה לה קברה, וגם כאן

שרון גולצמן / שיח קפה

הפודקאסט של סער אברשי ושרון גולצמן, ״שיח קפה״, נולד באופן די טבעי. כטבחים לשעבר ואנשי קפה בהווה, שרון וסער ניהלו שיחות קפה עמוקות לעתים קרובות: על טעמים, על המקורות של הפרי, התססות, הכנה, שרשרת הייצור, מחירי קפה ועוד. באיזשהו שלב הבינו שיש ואקום שצריך למלא, ומכאן הדרך להקמת הפודקאסט שלהם הייתה מהירה ופשוטה. הפודקאסט חוקר ומתדיין בשלל תחומי קפה, לעתים קרובות עם אורחים ומרואיינים מתעשיית הקפה המקומית. הם שמו לעצמם כמטרה לקדם את תרבות הקפה בארץ, הרבה מעבר למכונות קפה ביתיות או תערובות מומלצות: קפה הוא עולם ומלואו, הוא פרי עם מורכבויות אדירות, ואין סיבה שאלפי ישראלים לא יחשפו לקסם שמאחורי זה. את הפודקאסט תוכלו למצוא בכל האפליקציות המוכרות תחת השם שיח קפה.

אולי יעניין אותך גם

0 0 votes
Article Rating
הירשם
Notify of


0 תגובות
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
0
נשמח לשמוע מה חשבת על המאמר!x