קיצור תולדות כוס הקפה 

נראה שהנוכחות הראשונה של כלים המיועדים לשתייה הומצא בתקופת האבן הניאוליתית בשנת 10,000 לפני הספירה בסין וביפן והיו עשויים מעצם או מעץ, אך סביר להניח שספלים אלו לא נועדו לשתיית קפה. 

בפנינסולה הערבית במאה ה-15 היו נוהגים לשתות קפה באופן מסורתי בכוסות קטנות ללא ידיות העשויות חרס או זכוכית. הכוסות תוכננו כך שיהיו קטנות שכן בתקופה זו הקפה נצרך בדרך כלל במינונים קטנים ומרוכזים.

באותה התקופה שימוש נרחב בקרמיקה נתנה לאנשים אפשרות לביטוי היצירתיות שלהם וליצור כלים שימושיים עם דפוסים אומנותיים המייחדים כל כוס בפני עצמה. 

שימוש נרחב בקרמיקה היווה פנייה משמעותית בהיסטוריה של כלים בכלל ובפרט כוסות קפה.

קפיצה קדימה בכמה מאות אל אירופה, משם מגיעות השפעות על כוסות הקפה העשויות מחרסינה. באירופה, כוסות פורצלן הופיעו בסביבות המאה ה-18. אלה היו בתחילה כוסות יחסית גבוהות המיועדות לשתיית שכבת הנוזל הצלולה מעל המשקעים של הקפה (כמו קפה שחור). ידיות נוספו מעט מאוחר יותר. ככל שקפה פילטר הפך יותר פופולרי באירופה, כך הפכה כוס הקפה לנמוכה יותר, מאחר ולא היה צורך לתת למשקעים לשקוע אלא פשוט לסנן אותם דרך פילטר. אחת יצרניות הפורצלן האייקוניות מהמאה ה-18, הסורס (Sèvres) יצרה גם סגנון בלתי נשכח של כוסות קפה נמוכות עם ידית ומעוטרות מאוד. 

השלב הבא מגיע בשנות ה-50 של המאה ה-18 עם הפצת טכנולוגיה חדשנית של הדפסה. עם כניסת המהפכה התעשייתית, יצרנים החלו לייצר ספלים וכוסות עם הדפסים מותאמים אישית אשר נמכרו לאחר מכן כחלקים או סטים בודדים. אלה היו חלופה מעשית יותר לציור ידני על הספלים.

כך במשך תקופה ארוכה אין שינויים משמעותיים בתרבות כוסות הקפה, עד מלחמת העולם השנייה. בשנים של המלחמה חברת Victor Insulator פיתחה ספלים עמידים ופונקציונליים המתאימים לחיילים הנעים ממקום למקום. ספלים אלה, עשויים מחומרים עמידים ובלתי שבירים בעלי תכונות נוגדות החלקה, הפכו לפופולריים בקרב סועדים בדיינרים ברחבי ארצות הברית לאחר המלחמה. 

ההיסטוריה והפופולאריות של כוסות קפה מזכוכית אינן מתועדות היטב כמו סוגים אחרים של כוסות קפה, העשויות קרמיקה או פורצלן. המקור המדויק וציר הזמן שבו הפכו כוסות קפה מזכוכית לפופולריות אינם מוגדרים בבירור. השימוש בהן ככל הנראה התפתח לצד התפתחות הטכנולוגיה לייצור זכוכית והתפשטות תרבות הקפה העולמית. כוסות קפה מזכוכית הפכו למרכיב עיקרי בבתי קפה ובמשקי בית המודרניים, המוערכים הן בשל האיכויות הפונקציונליות והן האסתטיות שלהם. 

ומה לגבי כוסות האספרסו? כוסות האספרסו הראשונות הופיעו בשנות ה-50, בעקבות התקדמות טכנולוגית שהביאה להפצה נרחבת של מכונות האספרסו לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו, נראו מכונות קפה חדשות המסוגלות ליצור לחץ גבוה יותר, מה שהוביל לטחינה דקה יותר ולמשקה קטן יותר. התפתחויות אלה אפשרו לקפוצ'ינו והאספרסו המודרניים להופיע, מה שהצריך כוס קטנה יותר שתוכננה במיוחד עבור משקאות אלה.

איך הכוס משפיעה על טעם הקפה? 

תאמינו או לא, קיים תחום מחקר שלם הנועד לבדוק את השפעותיהם של חומרים וצבעים שונים על תפיסת הטעם של משקאות ומאכלים שונים. במילים אחרות, ישנם מחקרים הבודקים למשל כיצד צבעים שונים של כוסות קפה משפיעים על הציפייה של הצרכן לטעם הקפה, וכיצד הציפייה הזאת משפיעה על הטעם עצמו. 

טעם הוא תחום מורכב מאוד המושפע כמובן במידה רבה מריחות וקולטנים בחך, אך גם מגורמים חיצוניים ויזואליים, שמע, טמפרטורה ועוד. 

מאמר המחקר שפורסם ב"איכות המזון והעדפת המזון" מאת פביאנה מ. קרוואלו מאוניברסיטת סאו פאולו, ברזיל, וצ'ארלס ספנס מאוניברסיטת אוקספורד, בריטניה, חוקר את השפעת צבע הכוס על שיפוט חושי ונהנתני של קפה ספשלטי. במחקר השתתפו 457 משתתפים בשלושה ניסויים, תוך התמקדות בהתאמות בין צבע הכוס, ופרופיל הטעם של הקפה. 

הממצאים חושפים שצבע הכוס משפיע באופן משמעותי הן על הציפיות לפני הטעימה והן על חוויות לאחר הטעימה, כאשר הציפייה של הטעם והטעם עצמו לא היו מותאמים, נרשמה ירידה בדירוגי ההנאה מהקפה ותפיסה מוגברת של חומציות בלתי צפויה.

כאשר צבע הכוס מתיישר היטב עם פרופיל הטעמים של הקפה, הוא נוטה להוביל לשיפוט חושי ונהנתני חיובי יותר. לדוגמה, כוס לבנה מסורתית, המשמשת לעתים קרובות לקפה, יכולה להיחשב כבחירה ניטרלית ועשויה שלא לשנות באופן משמעותי את פרופיל הטעם הצפוי של הקפה. במקרה זה, הצרכנים עשויים לתפוס את הקפה כבעל טעם אותנטי יותר או ללא שינוי. 

המחקר מדגיש את התפקיד המשמעותי של רמזים חזותיים בעיצוב חוויות טעם ומציע פוטנציאל לפיתוח כוסות קפה שיכולות לשפר את חווית השתייה הכוללת. המחקר מספק תובנות חשובות לגבי יחסי הגומלין המורכבים בין תפיסה חושית לגורמים חיצוניים, המדגישים את החשיבות של אינטראקציות חושיות בצריכת מזון ומשקאות.

זכוכית או ספל? 

זוהי שאלה קריטית שכל בריסטה בארץ יודע/ת לדקלם מתוך שינה. כמה פעמים משקאות לא נלגמו בהנאה או אפילו הוחזרו לדלפק כדי לוודא שההזמנה החוזרת תגיע בכוס ״הנכונה״. נראה שסוגיית הזכוכית או ספל היא עוד נושא בו האוכלוסייה מפולגת ולא מבינה את הצד השני. אם עדיין לא בחרתם במחנה מסויים, אולי המידע הזה יעזור לכם לקבל החלטה מושכלת. 

כוסות קפה מזכוכית: 

הקסם של הזכוכית טמון במשיכה האסתטית שלה. כוסות אלה מציעות פינוק ויזואלי, המאפשר להתפעל מצבע המשקה. עם זאת, החסרון העיקרי הוא שימור חום; זכוכית אינה שומרת קפה חם ביעילות כמו חומרים אחרים, ועלולה להשפיע על הטעם כשהקפה מתקרר. 

ספל קפה מקרמיקה: 

ספלי קרמיקה מעולים בשמירה על טמפרטורת הקפה ובאופן כללי קרמיקה הוא חומר יותר קל לעיצוב הן בצורה והן בצבע. כבר הבנו שלצבע יש השפעה ישירה על טעם הקפה, וגם לצורת הכוס שממנה חלקיקים מתעופפים אל האף שלנו ומשפיעים בצורה משמעותית על תפיסת הטעם של המשקה. 

כוסות קפה מנירוסטה: 

כוס נירוסטה היא ללא ספק העמידה ביותר. היא שומרת חום בצורה מעולה בשל המוליכות הטבעית של המתכת. עם זאת, טעם מתכתי מובהק יכול לחלחל לתוך הקפה ולשנות את הטעם שלו. למרות שטעם זה עשוי לדעוך עם הזמן, האופי הנקבובי של החומר עלול להוביל לספיגה של שמנים וריחות, ולהשפיע עוד יותר על טעם הקפה. יתרה מכך, החומציות בקפה עלולה לגרום לשחרור חלקיקים מיקרוסקופיים מהפלדה, מה שמוביל לחששות בריאותיים פוטנציאליים. לכן, נצלו את היתרון של עמידותה בשתיית קפה בשטח ובטיולים, כי ייתכן שהיא לא הבחירה הטובה ביותר עבור צריכת קפה יום יומית.

לסיכום

בחרתם אם לשתות בבית או בבית קפה, בחרתם איזה פולי קפה אתם רוצים לחלוט, באיזה שיטת חליטה ונותרה רק שאלה אחת. שאלה קטנה אך עם משקל כבד – באיזה כוס אשתה את הקפה שלי? נסו לחשוב אם צבע הכוס תואם את פרופיל הטעמים של הקפה, או שמא אולי דווקא עדיף צבע ניטרלי. ואם אתם מעריצים מושבעים של כוס זכוכית, אולי תשקלו להשתמש בזכוכית כפולה שמבודדת את הטמפרטורה בצורה אופטימלית.