ההיסטוריה של הקפה הנמס מתחילה הרבה יותר מוקדם ממה שרובנו כנראה חושבים. הגרסה המוקדמת ביותר של קפה נמס פותחה בשנת 1771 בבריטניה, אך המוצר ההוא רחוק מאוד ממה שאנו מכירים היום. 

ההתקדמות המשמעותית הראשונה הגיעה במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית באמצע המאה ה-19, סופקה לחיילים גרסה של קפה נמס הידועה בשם "עוגת קפה", תקופה זו האירה את ערך המוצר בזכות נוחיותו וקלות השימוש בו. בתחילת המאה ה-20 נרשמה חדשנות נוספת, בעיקר בשנת 1909, אשר סימנה את תחילתה של זמינות נרחבת יותר של קפה נמס בשוק. הוא צבר פופולריות בקרב כוחות צבא ארה"ב, במהלך מלחמת העולם הראשונה בשל הנוחות וזמן ההכנה המהיר שלו. 

עם זאת, מה שבאמת גרם לפופולריות של קפה נמס לנסוק, היא הכניסה של נסטלה לשוק במהלך של שיתוף פעולה עם מכון הקפה הברזילאי. שיתוף הפעולה נועד לסייע בהתמודדות עם עודפי קפה אדירים שנשארו לאחר המלחמה בברזיל. נסטלה פיתחה ושיפרה את תהליך הייבוש בהקפאה של הקפה, מה שאפשר להם לשמור על יותר טעמים וארומות, להאריך את חיי המדף ולשפר את תהליך הייצור. וכך, בשנת 1938 הם השיקו את הקפה המגורען האייקוני שלו, Nescafé. הנוחות וחיי המדף הממושכים של Nescafé הפכו אותו לפופולרי מאוד במהלך מלחמת העולם השנייה, שוב בקרב צבא ארה"ב, שהזמין יותר ממיליון ארגזים ממנו עבור חייליו. 

בשנת 1963, מקסוול האוס (חברת קפה אמריקאית של חברת היינז) עשתה היסטוריה כשהשיקה את הקפה הנמס המיובש בהקפאה עם מאפיינים הדומים יותר לקפה טרי. בשנות ה-70, כשליש מכל הקפה שיובא לארה"ב הפך לקפה נמס ונמר בצורת האינסטנט.

מה זה בעצם קפה נמס? 

קפה נמס, או קפה מיובש בהקפאה הוא קפה שעבר תהליך של קלייה, טחינה, חליטה מאוד מרוכזת ולאחר מכן ייבוש בטמפרטורות נמוכות מאוד המייצרות חלקיקים קטנים של תמצית קפה המסיסה במים או חלב במהירות. 

השלב הראשון הוא מיצוי הקפה: פולי קפה נקלים ונטחנים. לאחר מכן חולטים את הקפה עם מים  ויוצרים נוזל קפה מרוכז מאוד. תהליך מיצוי זה יכול להיעשות בשיטות שונות, כגון חלחול או בישול בלחץ. קצת קשה לדמיין איך התהליך נראה מאחר ויש לו מעין עמימות תעשייתית השכיית למפעלים גדולים. אולי סרטון המסביר את התהליך מתוך המפעל יכול להקל על ההבנה. לאחר מכן, תמצית הקפה מרוכזת על ידי הוצאת כמות משמעותית של מים. המטרה היא להגדיל את תכולת הקפה בנוזל כדי ליצור תרכיז קפה חזק יותר. 

לאחר הריכוז מתחיל תהליך הייבוש. מייבשים את תמצית הקפה המרוכזת כדי להסיר את כל המים, ומשאירים מאחור רק את מוצקי הקפה. ישנן שתי שיטות עיקריות לייבוש התרכיז לאבקה או גרגירים:

• ייבוש בהתזה: בייבוש בהתזה, מרוסס תרכיז הקפה לתוך תא אוויר חם. כשהטיפות נודדות במורד החדר, המים מתאדים ומשאירים אחריהם אבקת קפה עדינה. ייבוש בהתזה הוא יחסית מהיר וחסכוני, אך לעיתים הוא עלול לגרום לאובדן של ניחוחות וטעמים נדיפים יותר. 

• ייבוש בהקפאה: ייבוש בהקפאה כולל הקפאת תרכיז הקפה ולאחר מכן הנחתו בוואקום. המים הקפואים בתרכיז עוברים תהליך המראה (הופכים ישירות מקרח לאדים) בוואקום, ומשאירים אחריו גרגירי קפה. ייבוש בהקפאה איטי ויקר יותר מייבוש בהתזה, אך הוא שומר טוב יותר על הטעם והארומה המקוריים של הקפה. תדמיינו פירות מיובשים בהקפאה כמו תותים או פירות יער המשמשים לעיתים באפייה. המרקם של הפירות יוצא יבש ושביר אך הארומה והטעם של חומר הגלם נותר עצור בתוך המוצר הסופי. 

השלב האחרון הוא אריזת הקפה, לרוב בצנצנות או שקיות בתנאים אטומים כדי לשמר את הטעם והארומה שלו. התוצר הסופי הוא קפה נמס שניתן להמיס במהירות.

קפה אינסטנט, אבל לאט יותר 

עולם הקפה בכלל ובפרט עולם הספשלטי עובר אבולוציות מתמידות ותמיד מנסה להגדיר את מקומו בשוק הקפה העולמי. למי הוא פונה? מה מטרתו? ואיפה הנקודות המשיקות לקפה הקומודטי (קפה כמוצר מדף)? 

קפה נמס הוא עוד חלק בסיפור ההגדרה העצמית של התעשייה. שאלות של נוחות ונגישות אל מול הפילוסופיה של איכות, שקיפות ואיטיות מתנגשות במוצר אחד, שלצרכן הביתי הרגיל הפך מזמן למוצר בסיסי בבית. 

ספשלטי – נמס החל לבצבץ בשנת 2015, כאשר חברת Sudden Coffee נוסדה. החברה הייתה חברת הקפה הספשלטי הנמס הראשונה שהחלה להעיר את את הדמיון של השוק לגבי מה אפשרי בתחום. כמובן שאחד החסמים של מוצר חדש בתחום הוא תמיד הטעם של הקפה. אם הקפה לא טעים, עדיף שישאר בתחומי הקומודטי. ספקנים ועוקבים נרגשים כאחד בדקו את המוצר, ולהפתעתם, התרשמו מהטעם האיכותי שניתן להשיג מגבישי קפה נמס. 

אומנם החברה נסגרה בשנת 2020 בעקבות בעיות כלכליות שנגרמו בזמן המגפה העולמית, אך חברות אחרות קמו ונסיונות של בתי קלייה שונים לייצר קפה אינסטנט משלהם החלו להגיח במקומות שונים בעולם. השחקנים שנותרו היום נאלצים לשאול את עצמם שאלות הנוגעות בגודל הייצור וייעול אל מול התעניינות של קהל הלקוחות. ייצור של קפה אינסטנט במפעלים של נסטלה לעומת מפעלים קטנים יותר של בתי קלייה ארטיזנליים שונים כמו יום ולילה- לחברות ענק יתרון כלכלי לגודלן, ככל שהן גדולות יותר כך הייצור שלהן זול יותר. המשמעות של הדבר היא קפה אינסטנט לא זול לייצור ומכך גם לא זול לצרכן הסופי. האם צרכן ספשלטי יבחר לשלם בין 15- 20 שח על כוס קפה אינסטנט, או שהוא יעדיף לשלם כמה שקלים יותר אך לקבל כוס קפה טרייה? האם צרכן קפה רגיל יבחר להחליף את הנסקפה הנוסטלגי בקפה נמס עם טעמים חדשים במחיר שלא תואם את המחיר ה׳״מעוגן״ אצלו בראש? שאלות אלו דורשות מיצרני קפה נמס – ספשלטי לתקשר את המוצר בצורה מתוחכמת ולהבין לעומק מי בדיוק קהל היעד שלהם, קהל הבין – לבין. 

האם קפה נמס – ספשלטי הוא עתיד? 

כניסתו של קפה נמס לעולם הספשלטי סימנה עידן חדש בהיסטוריה של המוצר, עם חברות חדשות שמטרתן לייצר אפשרויות שונות לצריכת קפה באיכות גבוהה. ההתמקדות בפולים איכותיים ושיטות עיבוד משופרות ערערה על תפיסות קודמות של קפה נמס, מה שאולי יכול להפוך אותו לאופציה יותר בת קיימא עבור חובבי קפה המחפשים גם נוחות וגם טעם. כיום, השוק של קפה נמס גודל אך לא נראה לו עתיד מזהיר מצד קפה נמס ספשלטי, שכן הייצור שלו מורכב, יקר ולמען האמת קהל היעד שלו לא מובן לגמרי. אולי המוצר יכול להוות מעין מוצר מעבר מצרכן קפה רגיל, לאחד מסתקרן מטעמיו, מקורו ושיטות עיבוד שונות. 

רוצים לנסות ולהחליט בעצמכם?  

דה בארן הברלינאית מציעה אינסטנט ברזילאי, או מבלאק אנד וויט, המציעה מגוון רחב של קפה נמס.